המחסן
הייתי בת 13, ילדה תמימה לא מפותחת עדיין, כאשר נוצלתי מינית במשך תקופה, ע"י מישהו מהשכונה שלי שהיה שלוש שנים מבוגר ממני (בעגה המשפטית היו מגדירים את זה כאונס).
עד גיל 30 לא סיפרתי לאיש, וגם מאז, רק למעט מחברי הקרובים. היום אני בת 70.
החלטתי, דווקא עכשיו, להוציא את סיפורי לאור על מנת להשתחרר ולזעוק את זעקתם של ילדות וילדים, נשים וגברים שחוו פגיעה מינית מכל סוג שהוא.
זוהי קריאה לאלה שמפקפקים בעיתוי המאוחר לכאורה של החשיפה. ישנן השלכות רבות וקשות שנחרטות ומשפיעות על מהלך החיים של החווים פגיעות אלה והבשלות הנפשית והחברתית להתמודד עם חשיפתן.
בישורת האחרונה של חיי חשוב לי להישמע, לאפשר לסביבה, למשפחתי ולקרובים לי לקבל תשובות לשאלות שהטרידו אותם בקשר לחיי ולא העזו לשאול (כגון - מדוע לא הקמתי משפחה), ולהעביר את המסרים האלה בניסיון להשפיע ולו גם במעט, על התייחסותה של החברה במקרים כאלה ואחרים מתוך כבוד, אמון, תמיכה והכלה.
המסר האחרון ואולי החשוב לי מכל הוא להורים:
השאירו ערוצים פתוחים לילדים שלכם והיו מעורבים בחיי היום יום שלהם.
בתקופת ילדותי לא הייתה הפתיחות שקיימת היום, בוודאי שלא במשפחה היקית בה גדלתי. תרבות זו, כפי שאני חוויתי אותה, התאפיינה בכך שרגשות הן משהו פנימי ולא מוחצן. ההסתגרות שלי בזמן ובעקבות הטראומה איפשרה לי כנראה לשרוד ולהמשיך את חיי. אני תוהה לפעמים, אם הסביבה היתה יודעת, האם חיי היו מתגלגלים אחרת. לא הצלחתי להקים משפחה וזו החמצה גדולה וצורבת, אבל זכיתי במשפחה מיוחדת וחברים קרובים שהם גם משפחה עבורי. אני מי שאני כיום, למרות ובזכות.
העבודה מחולקת לשלושה חלקים: חלק ראשון - ההתרחשות עצמה. חלק שני - תחושותיי בעקבותיה כילדה וכנערה, וחלק שלישי - ההשלכות על חיי הבוגרים.
תהליך העבודה היה עבורי מסע פנימי של נגיעה מסוג אחר ברגשות ובחוויות שמלוות אותי כל חיי. מצד אחד זו נגיעה עמוקה ובלתי מתפשרת בכאב הזה (Zoom In) ומצד שני הסתכלות מבחוץ כצלמת, כזאת שמאפשרת מרחק מסויים (Zoom Out) בהקשר רחב ומאוזן יותר. דיסוננס שמאפיין את חיי.
הסיפור מסופר דרך דימויים, אתרים וזמני צילום שנבחרו בקפידה ומבטאים עבורי בצורה מדוייקת את התחושות והמשמעויות של מה שחוויתי, זאת מתוך תקווה שכל אחת ואחד, תוכל/יוכל להבין ולהתחבר מהמקום שלה/ו.
תודה גדולה לצלמת נעמי לשם, שהיתה המנטורית שלי במשך כשנה של עבודה על הפרוייקט הזה. בלעדיה כל זה לא היה קורה.
לאחר הצפייה בתערוכה, אנו ממליצים להקליק על לחצן הגלריה בתפריט על מנת לצפות בתמונות בגודל מלא.